החאן - פילוקטטס מאת היינר מולר

18  ¦¤¦¡ ©¶ ¡µ¦¤ž¡ ·¢µ¶±¢ ®¥¥´¢©¦± האדם מתכנן ואלוהים צוחק. האשליה של שליטה נשברת מול מציאות ששרירות ליבה מנכיחה את מגבלות האדם. האשליה של שליטה ובחירה אישית נשברת גם למול חולשות אישיות וצרכים לא מודעים הגורמים לאדם לפעול בניגוד להחלטותיו המודעות. נשאלת גם השאלה עניין הבחירה חופשית מעניין במיוחד, לגבי עצם האפשרות של בחירה אישית כאשר הערכים והרצונות של הפרט מעוצבים על ידי סביבתו. כאשר אנו בוחנים את הסיטואציה שחזרה על עצמה פעמים רבות בהיסטוריה, בה האדם בוחר להיענות לקריאת מנהיגיו לוותר על יצר ההישרדות האישי ולהתגייס למלחמה. במחזה שלפנינו הסוגיה הזו נבחנת בנסיון של אודיסאוס לגייס את פילוקטטס להנהיג את הצבא במלחמה בטרויה. בפני אודיסאוס עומד שת המחונן הוכש על ַ ק ַ אתגר קשה לגייס את הלוחם הספציפי הזה. עשר שנים לפני ארועי המחזה, בזמן המערכה על טרויה, פילוקטטס ה ידי נחש, ולאחר מכן זעקות הכאב שלו וצחנת פיצעו הטרידו את אודיסאוס שחשש לדה-מורליזציה של חייליו. פילוקטטס ננטש על אי נידח וצחיח במשך עשר שנים. עתה אודיסאוס מעוניין לגייסו בשביל ללכד את לוחמיו אל מול האויב. ביודעו שפילוקטטס ירצה להורגו על כך שנטש אותו ובוודאי לא ייעתר בקלות, הוא משתמש במיטב התכסיסים בכדי לגייסו לקרב. אודיסאוס, שגאוניותו הצבאית הביאה אותו ליצור את תחבולת "הסוס הטרויאני", מיישם את אותה חשיבה יצירתית ותועלתנית בניסיונו לגייס את פילוקטטס. סיפורם של פילוקטטס יורש קשתו של הרקלס, ונאופטולומוס בן אכילס הנשלח למשימת הגיוס חושפת את הבעייתיות כאשר גיוס מנהיגים וחיילים נעשה תחת אותו מצפן אתי שמיושם בלוחמה מול האויב. אודיסאוס הוא בעת ובעונה אחת מנהיג של הלחימה במציאות ושבוי בהיבט זה, אם נאמץ את מבטו של הפסיכואנליטיקאי וילפורד ביון, בדינאמיקה קבוצתית לא מודעת זו, תפקידו של המנהיג לזהות אויבים כמו גם להגן של דינאמיקה קבוצתית סמויה של "לחימה-בריחה". הפרט ולאחד את הקבוצה. פרטים שהתנהגותם ודעותיהם מזיקות לגיבוש הקבוצתי נתפסים כעוינים ומסולקים למען האינטרס הכללי. הפרט ישלם מחיר כבד החריג נושא את החרדות והפחדים הקבוצתיים שמושלכים עליו, ודרך הרחקתו הקבוצה רוכשת ביטחון )זמני(. אם יתעקש לשמור על ייחודו מהכלל. הציר הדרמתי של המחזה נבנה בדיוק על השאלה הזו: האם פילוקטטס יתרצה ויתגייס, ואם לאו, מה יהיה גורלו. במחזה שלנו אודיסאוס ושליחו נאופטולומוס, מפעילים אסטרטגיות רבות בניסיונם לגייס את פילוקטטס. הם מנסים לגייסו בכוחנות המחזה של ובמניפולציות שפורטות על צרכיו הרגשיים. אבל הם גם מנסים לגרום לו לבחור מתוך חוויה של בחירה להתגייס מרצונו. מולר, בדומה למחזה המקורי של סופוקלס, מציע נקודת מבט ביקורתית על תהליך הסוציאליזציה בה יש נסיון של החברה לגרום לאדם לדוגמא: נאופטולומוס, בנו של אכילס הגיבור אומר: "לא שווה לחיות להרגיש שבחירתו היא אישית ולא מוכתבת על ידי הלחץ החברתי. את החיים רק בכדי לומר חייתי" ומרמז על כך שבסיכון חייו בקרב, האזרח עושה מעשה נאצל שמעניק ערך לחייו. בישראל למשל, בה קיימת הכרה ציבורית בחיוניות הצבא לעצם קיומה, העונש על סירוב לשרת בצה"ל איננו חמור בהשוואה למדינות טוטליטריות. הנידוי מהקולקטיב והמחיר החברתי באי-שירות נתפסו כהרתעה ערכית העולה בעוצמתה על כליאה בסיביר. ולחיוב, המוטיבציה לגיוס הועצמה על ידי ההערכה החברתית, שבמידה רבה קיימת גם היום, לחיילים המוכנים לשרת ביחידות קרביות וללוחמים ויחידות שנודעו בגבורתם. מה יגרום לאדם כפילוקטטס שמטרות המלחמה אינן נוגעות לו, שקופח ורומה בידי השלטון, ושנפצע בקרב וננטש באי מרוחק, להסכים אבל פילוקטטס לחזור לשדה הקרב? נדמה לאודיסאוס שלפילוקטטס אין מה להפסיד, כבודו רמוס, הוא חסר כל ועל כן יענה לכל הצעה. ותגובותיו כבר אינן דומות לתסריט שאודיסאוס דמיין. עבר תהליך פנימי במהלך גלותו באי המבודד . אנו פוגשים את פילוקטטס בשלב אחר בחייו. במהלך עשר שנות הישרדות בנתק חברתי, פילוקטטס עובר טרנספורמציה רגשית וערכית ללא ההקשר החברתי, פילוקטטס בוחן את המציאות ואת ההיסטוריה האישית שלו באופן עצמאי, חופשי מהשפעות חברתיות וכוחם לעצב את התודעה. הכפירה והזעם מזינים זה את זה. ההכרה והמודעות האישית הינן מהפכניות מטבען בחוסר הקונפורמיות שלהן לתכתיב החברתי. העונש שהושת על ידי אודיסאוס על פילוקטטס מחזק את עמידותו ונחישותו. למצער, הבידוד שלו כנראה גם גרם לכך שהפך למר נפש. האי הבודד של פילוקטטס מקביל מבחינות מסוימות לבור שאליו הושלך יוסף על-ידי אחיו. נדמה שעבור שניהם, השהות בבידוד הכריחה אותם לבחינה עצמית המבודדת מהלחצים החברתיים החיצוניים. הנתק מהקולקטיב, יצר הזרה מהתכתיבים החברתיים שמוטמעים על-ידי הפרט מבלי משים בהיותו חלק מהחברה. אודיסאוס ונאופתולומוס שנשארו בחברה הנורמטיבית ולא השתנו, פוגשים י העבר אינם אויביו, ואין הוא מוכן להתגייס למלחמות. ֵ את זה שהשתנה. בכלאו, הוא בחן את העולם מחדש. תודעתו השתנתה, אויב