החאן - נושים - מותחן קלאסי על אהבה, תשוקה ונקמה

יהויכין פרידלנדר, אריאל וולף 6 אהרון דולב / אשתו השנואה והנכספת הכריז אמיל זולה מלחמה על המחזאות הצרפתית, ומחזהו של 80 - בשנות ה זולה "תרז ראקן" הפך לדוגמא השלטת במחזאות החדשה. החידוש היה נושא עז וצורה מרוכזת. באותה תקופה כתבתי את המחזות "העלמה יוליה", "האב" ו"נושים". הנפשות והדמויות במחזות אלה הן הצטברות של שלבי-תרבות מן העבר ומן ההווה; קטעים מתוך ספרים ומתוך עיתונים, פיסות אנוֹשוּת, קטעים שנקרעו מבגדי חג שהפכו לבְלויים – ממש כמו הנשמה העשויה קרעים-קרעים. ניתקתי כל קשר עם המסורת בכך שלא הנחתי לדמויותיי לשאול שאלות אוויליות כדי להעניק הזדמנות לתשובה מחוכמת. נמנעתי מן המבנה הסימטרי והדיוק המתמטי של הדיאלוג הצרפתי והנחתי למוחם של האנשים לעבוד באורח בלתי- סדיר, כפי שהדבר מתרחש בחיים, כששום נושא שיחה אינו מתמצה עד סופו, כשמוח אחד מקבל מחברו נקודת אחיזה מקרית המעסיקה אותו. משום כך הדיאלוג שלי גם הוא משוטט, ומעלה בשלביו המוקדמים חומר המגיע לאחר מכן לכלל עיבוד, קליטה, חזרה, פילוח וגיבוש, כמו בנושא ביצירה מוסיקלית. אני סבור שבעיקר התהליכים הפסיכולוגיים הם שמעניינים את הדור החדש; נפשותינו הספקניות אין מסתפקות בראיית דבר בהתרחשותו; הן חייבות לדעת גם כיצד הוא מתרחש. אנחנו רוצים לראות את החוטים, את המנגנון; אנחנו רוצים לבדוק את הקופסה בעלת התחתית הכפולה, ליטול לידינו את טבעת הקסמים ולגלות את מקום החיבור, להעיף עין בקלפים ולהיווכח כיצד הם מסומנים. / אוגוסט סטרינדברג כמו הנשמה העשויה קרעים-קרעים "... ב"נושים" יש דיאגנוזה עירומה ומזעזעת על מצב נפשי; על מצבו הנפשי של סטרינדברג עצמו. זה וידוי עצמי, אכזרי בעצמת גילוי הנפש לו, ואלים כדי ערטול נשמה. אולם יותר משהוא נכרך סביב צווארך שלך כעניבת-חנק, דומה שהוא משמיע אנקות היסטוריות מגרונו החנוק של המחבר עצמו. סטרינדברג קובע מראש את הדפוסים הפילוסופיים ואת מדגמי האופי ואת שורשי המניעים. הדפוסים והמידגמים מעוותים באורח חד צדדי, כשה"אידיאה פיקס" במרכז היקום: המשטמה העזה לאשה מחד – התלות הגורלית בה, מאידך; זו תלות נברוטית, בלי ספק, אך תלות שמשיכה ואשליית אהבה משמשים בה בערבוביית-נפש עם שנאה לאשה, שנאה "גזעית" במלוא מיצויו של מושג זה. כמו הצייר הנכה אדולף ב"נושים", סטרינדברג הוא האמן נכה-הרוח שמתייסר ב"בעיית האשה". נכונותו להתוודות על כך, לחטט פנימה החיפוש עצמי נועז ללא-שיעור, נכונות זו ערכה לא יסולא לדרמה הפסיכולוגית המודרנית". 16.12.1966 מעריב "אשתו השנואה והנכספת" אהרון דולב, מתוך ... ...