החאן - נושים - מותחן קלאסי על אהבה, תשוקה ונקמה

11 - לסיום – שאלה פשטנית מנקודת ראותו של צופה מהשורה – למרות הנימות האירוניות והקומיות והההתבוננות המטא-סיטואציונית של סטרינדברג - הוא מחזאי די פסימי לגבי זוגיות. - נגיד את זה הפוך – זוגיות היא כמעט אוקסימורון, זה כמעט כמו לומר שזוגיות זה סך כל הכשלונות לפרק אותה. זה גם לא סטרינדברג. הרומנטיקה הפכה את הזוגיות לצמד יונים לא שוויוני. הכול פוצי-מוצי, הכול לידרים של שוברט. אבל לא. שנאת האישה כאן לא מטרידה אותי, כי משהו מאיים עליי. כאן זאת האישה. קניבליזם רוחני, השתלטות, כוחנות. יורים בְאישה חזקה מדי. גברים לא עומדים מולה. - אבל החוזק של האישה מוליד מניפולטיביות נגד, או ת נגד. השאלה – עם מה הצופה בהצגה שלך חוזר. ַ חולש למיטת שושנים או לשדה קרב? - זו שאלה שאי אפשר לשאול חסר בית. - או רווק. - אני לא יודע. אני יודע שהוא יוצא עם משהו מורכב. זה לא קן יונים ולא שדה קרב. זוגיות זה דבר שזקוק לתיחזוק בלתי פוסק. הנקודה היא שסטרינדברג מפגיש אותנו ליד קו הגמר, נפגשים ליד הקופה בסופר, צריך לשלם. זה לא פשוט. כמו צילומי חתונות – הולכים לאיזה נוף יפה ושמים את התמונה על הפסנתר, כאילו שזה ישמור אותנו. אבל סטרינדברג אומר דבר מאוד מודרני מול הפמיניזם. התלות המוחלטת של הגבר באישה, לא התלות הכלכלית אלא התלות הקיומית, היא לפעמים מאיימת. היא הופכת אותך לבן ערובה. היא תיקח ממך הכול, היא תפרק אותך, היא תשפיל אותך. האישה הגדולה, התוקפת, החזקה. המין האנושי מורכב. ובגדול – המין האנושי. לכן – בסוף היום יש חמלה. אבל בשביל חמלה – אתה צריך לראות את הנזק. - רק השלמה קטנה, כדי שיהיה מובן – כתוב שתרגמת ועיבדת, למה תרגמת שוב ולמה עיבדת? - חלק מהעיבוד היה חידוד הניגודים. לקיחת שפה אחת מן השני. חיזקתי את כל הניגודים. אלה השינויים העיקריים שעשיתי – הקצנות, חיבורים, חזרות. וכך הפעולות עוברות ברור דרך השפה. 2018 יוני פרופ' גד קינר (קיסינגר) הוא פרפסור בחוג לתיאטרון - אוניברסיטת תל אביב, שחקן, משורר, דרמטורג ומתרגם. פולי ברינר עריכה: אודליה מורה-מטלו,ן אריאל וולף