החאן - חלום ליל קיץ - קומדיה מאת ויליאם שייקספיר

† “‡•‚ Š— ‘ƒ–‡ † ”Œ~ “‡• Š ‚Š‡Š Š— ‹ƒŠ… ) , שם שתרגומו המדויק לעברית הוא "חלום ליל אמצע-קיץ", AMidsummer Night's Dream מו המקורי של המחזה הוא ש . "חלום של לילה בלב קיץ" אך בעברית נתקבע השם "חלום ליל קיץ". רק תרגומו של דורי פרנס נצמד לשם המקורי, וקרוי – מהוות בסיס נרחב לחלק הפסטורלי של חגיגות ליל אמצע הקיץ – הלילה הקצר ביותר בשנה משמעות השם – המחזה. ניתן לקשור את "חלום ליל קיץ" למופעי ראווה של התחדשות ופריון – החל בזמן הקסם, דרך משחקי החיזור וכלה בתערוכת הפיות המסיימות את המחזה. סוג כזה של מחזה שכלל תהלוכות ססגוניות, שירים וריקודים, והסתיים בנשף מסיכות – היה חלק בלתי נפרד ממסורת התיאטרון האליזבתני. (, ולא באמצע הקיץ. אפרים Rite of May) במאי, יום חג האביב הפגאני 1- למרות שמו, עלילת המחזה מתרחשת ב ברוידא התייחס, במבוא לתרגומו, לחוסר התאמה זה בזמנים, והעלה שתי השערות מקובלות לכך: . המחזה נועד להיות מוצג לראשונה בתאריך זה במאי, בחתונה נכבדה ומפוארת של אדם מן המעמד הגבוה. ידוע כי 1 , אבל אין עדות המקשרת את המחזה לאחת מהן במיוחד. 1596 חתונות רבות נערכו בקרב בני המעמד הגבוה בשנת כוונתו של שייקספיר הייתה לכתוב מחזה-בידור לחברה הגבוהה, עם תלבושות ססגוניות, מוסיקה והלצות. ומכיוון שהחתונה הייתה כמעט-מלכותית – התאפשר לשייקספיר לשתף משתתפים רבים מחוץ ללהקתו הקבועה, ואת תפקידי הפיות שיחקו ושרו ילדים וחובבים. ומוזכרת (midsummer madness . המחזה רצוף דמיונות ושגיונות, ומתאפיין ברוח שטות הקרויה "טירוף אמצע הקיץ" ) 2 גם במחזה "הלילה השנים עשר". היה ביטוי שגור בתקופת שייקספיר. זה היה זמן שבו רוחות הטבע הזדוניות, היו יוצאות "טירוף של אמצע הקיץ" הביטוי ומשוטטות בעולם. בגרמניה – זהו ליל המכשפות, בו מתכנסות המכשפות על הר הקרח לחגוג את טקסיהן. עמוד השער של גרסת דפוס ראשונה של "חלום ליל קיץ", 1600 ‚„…ŒŠ •–‚ ) .1600 הוזכר המחזה לראשונה והודפס לראשונה במהדורת קוורטו בשנת 1598 שנת ב הודפס במהדורת הפוליו הראשונה בנוסח מתוקן. התאריך המדויק בו נכתב 1623 בשנת 1594 המחזה, או הועלה לראשונה על במה, אינו ידוע. התאריך המשוער הוא בין השנים , לאחר שהשלים את "רומיאו יוליה". 1596 - לא ידוע על מקור ממנו נלקחה עלילתו העיקרית של המחזה, והיא כנראה פרי דמיונו של שייקספיר. עם זאת, יש במחזה מוטיבים אחדים הלקוחים מהספרות הקלאסית.